DER BETRACHTER  (The Observer)        

Kalisher 2002 - Pollak Gallery

within ACTION EXPRESS     Curator: Naomi Aviv  Assistant: Ido Ramon

Sponsorship: Teachers College of Technology, Tel-Aviv.

Photos – Avraham Hay

 

Work on a wall: squeegee, scraper, mason plummet, spirogyra, metal rings, industrial color, oil-tempera, marker colors, oil-chalk  5.00 x 14.40m.

 

White-washed when the show was closed

                                                                                                

●   Head – a caricature of Joseph Beuys

●   Story: Handwritten block text | oil-chalk, industrial color, on a                wall.  A dream tale of an encounter with a Christian-German woman        converted to Judaism, and then reconverted to Christianity        

●   Drawings: The women's figures were executed blindfolded, each                through a single, separate, uninterrupted action. Based on studies            of Iris Messenger of the Gods, by Auguste Rodin

      c.1890, Bronze, c. 93 x 87 x 40cm.

 

 

 

Tonight I dreamt that I was visiting an old people's home where I encounter an old German peasant woman, very thin, tall, her head strong, well-shaped, and her eyes extraordinarily blue. I have never seen her anywhere before, but she looked exactly like, that is virtually a spitting image of, Joseph Beuys. She told me that she had converted to Judaism soon after the Second World War, and came to live in Tel Aviv, but now, especially now, so she said, as Israel declines morally day by day, she began thinking that it was pointless to die a Jewess. In any case, she said, no one ever really cared about her choice. She was lonely in Germany, continued her lonesome life in Israel, and now it was her one wish to die back home, in her Heimat, baptized once again, as when she was born. And this too would probably matter to no one, she added, even if I am the shadayim (breasts) of all them shahidim (Shahids); of Kolhass, Kahalan, and Ckaalahan… So did she speak to me, her German accent was heavy. Reverently I said to her: But it all did matter to you, and even now, it all seems to matter to you a great deal. She looked straight into my eye and said: To change one's religion is like art, and as in art, it too lives by the ‘Betrachter’ (observer in German). Her voice was very hard. Especially when she uttered the word ‘Betrachter’. I felt that I was going to vomit when I said to her: But I always thought that religion of all things was unlike art. She grinned at me and then, all of a sudden, unbuttoned her shirt wide open. There was nothing there. She had no breasts whatsoever, not even nipples. Her chest was totally flat, and in place of her breasts, there were two small dimples, exactly like the dimple on Joseph Beuys's head.

הצופה

            קלישר 2002 - גלריה פולק

 במסגרת אקשן אקספרס   אוצרת: נעמי אביב          אסיסטנט: עידו רמון

  מימון - המכללה לטכנולוגיה, תצלומים - אבי חי

עבודה על קיר: מגב, מרית, אנך-בנאים, ספירוגראף, טבעות

מתכת, צבע תעשייתי, טמפרה-שמן, צבעי סימון, גיר- שמן 

 5.00 x 14.40 m.

סויד בתום התערוכה

● ראש - קריקטורה של ג'וזף בויס

● טקסט -  חלום על פגישה עם גרמניה-נוצריה שהתיהדה והתנצרה 

   מחדש. טקסט בלוק בכתב- יד | גיר- שמן , צבע תעשייתי על קיר.

● רישומים: דמויות איריס רשומות בכיסוי עיניים, מבוססות על איריס,

   שליחת האלים מאת אוגוסט רודן, 1890 

   יציקת ברונזה,  cm 93 X 87 X 40.

 

חלמתי הלילה שאני מבקרת בבית-זקנים ופוגשת שם באיכרה גרמניה זקנה, רזה מאוד, גבוהה, בעלת ראש חזק, מעוצב, ועיניים בלתי רגילות, כחולות מאוד שאותה לא ראיתי מעולם בשומקום לפני כן. אבל היא נראתה בדיוק, ממש, זאת אומרת בול ג'וזף בויס.  היא סיפרה לי שהיא התגיירה מיד אחרי מלחמת העולם השניה ובאה לחיות בתל-אביב, אבל עכשיו, במיוחד עכשיו, כך היא אמרה, כשישראל מדרדרת מוסרית מיום ליום, היא חושבת שאין טעם למות יהודייה. בכל מקרה,  אף-פעם, היא אמרה, מעולם, לאיש לא היה אכפת מהמעשה שעשתה. היא היתה בודדה בגרמניה, היא המשיכה בחייה, בודדה, בישראל, וכעת היא רוצה למות בארץ מולדתה, בחזרה כנוצרייה, כפי שהוטבלה שם. לא שגם זה ישנה למישהו, הוסיפה, אף על פי שבעצם אני השדיים של כל השאהידים; של קולהאס, של קאהלאן, ושל קאעלאן...   ככה היא דיברה, במבטא גרמני כבד.   אמרתי לה מתוך כבוד רב: אבל הכל מאוד שינה בשבילך, וגם כעת נראה שזה משנה לך. היא הסתכלה לי בעין ואמרה: לשנות דת זה כמו אמנות, וכמו באמנות זה חי מה'בֶּטְרָאכְטֶר' ('צופה' בגרמנית). הקול שלה היה קשה מאוד. במיוחד כאשר היא אמרה את המילה 'בֶּטְרָאכְטֶר'. רציתי להקיא, ואמרתי לה: אבל חשבתי שבדיוק הדת היא לא כמו האמנות. היא חייכה ופתאום פתחה את החולצה שלה לרווחה. לא היו לה שדיים בכלל, אפילו לא פטמות.  החזה שלה היה שטוח לגמרי,  ובמקום שהיו פעם שדיים היו שתי גומות  קטנות, בדיוק, ממש  כמו  הגומה  בראש  של  ג'וזף  בויס.  

boxing for democracy  Beuys