•  "Our Stiffs" consist of seven independent                   sequences playing each, and all seven 

       together, in a loop.

•   The video deals in several ways with the       

       static, non-developed state of the

      single frame, the still image.

•   The source materials are films, paintings,                   photographs, and graphic works. 

      The binding of the seven sequences is due to

       the primitive animation applied in their                     making. Tiny motion sequences, analyzed                 and processed as though they were

      a group of single paintings, are multiplied to            be re-joined in a new, different

      pseudo-motion sequence. 

•   Accelerated until the picture flickers, or                    alternately, by slowing it down, to the  

      point of freeze image, these re-made                          sequences, fast or slow, are made to be 

       perceived in  the  blink of an eye and are                   viewed in terms of a  single unified picture,             easy like a  poster on the highway.

•   This readability is clashed head-on by                        sentences and words designed into them. 

•   Either you see the images and cannot read              the text, or you read it and cannot see  

      the image.

•   The video work occurs in this gap between              the readable and the not readable. Only

      a prolonged gaze into each loop enables us to        identify and take in both. 

•   The color and overall design of the seven                  sequences relate to familiar characteristics

      of propaganda ads of the 1950s.

•   "גופות נוקשים" עשוי  שבעה רצפים   

      עצמאיים המנוגנים כל  אחד ושבעתם          יחד, בלופ.

•   הווידאו עוסק במספר אופנים שונים  

    במצב הסטטי, הלא מתפתח, של                התמונה הבודדת, הסטיל.

•   חומרי המקור הם מסרטים, ציורים,            תצלומים ועבודות גרפיות. כריכתם של

    שבעת הרצפים נובעת מעשייתם                באנימציה פרימיטיבית. שברירי תנועה

    מנותחים ומעובדים כאילו היו ציורים            בודדים, והם מצורפים מחדש ליצירת          מראית של תנועה שונה, מואצת עד

    הבהוב, ולחליפין מואטת עד תמונת            הסטיל.

•   מצבים אלה, המהירים והאיטיים,             נתפסים בהרף עין ונצפים בקלות,               במונחי תמונה אחידה, כמו פוסטר על         הכביש המהיר. משפטים ומילים מוכנסים     בהם באופן שמתנגש חזיתית בתמונות       הקליטות.

•   או שרואים אותן ולא מצליחים לקרוא         מה כתוב, או שקוראים את הכתוב ולא

   רואים את התמונות.

•   בפער הזה שבין הקריא והלא-קריא

    מתרחשת עבודת הווידאו. רק לאחר 

    צפייה ארוכה יותר בכל לופ, אפשר              לקרוא ולהבין יחד את התוכן

    התמונתי והלשוני.

•  הצבעוניות והעיצוב הכולל של שבעת          הרצפים מתייחסים למאפיינים מוכרים

  של גרפיקה עבור תעמולה משנות ה-50.