top of page

1998 WIEDER DER FRANKFURTER ALPTRAUM 

It is dark. I cannot see and I have to come out. There is the solid body of a headless strong giant man, limping. In order to come out, I become two docile puppies emerging from the musculature of his robust thighs, from which I climb with much effort his terrain-like back, reaching up to where my head enters into the place of the missing head.  Standing on the puppies' heads, on my tiptoes, leaning on his shoulders, I look around. It is pitch dark. The entire process starts all over again. I wake up horrified.

Es ist dunkel. Ich kann nicht sehen und muss raus. Da ist der feste Körper eines kopflosen starken Riesen, der hinkt. Um herauszukommen, werde ich zu zwei fügsamen Welpen, die aus der Muskulatur seiner robusten Oberschenkel hervortreten, von denen ich mit viel Mühe seinen geländeartigen Rücken erklimme, bis dorthin, wo mein Kopf an die Stelle des fehlenden Kopfes tritt. Auf den Köpfen der ‎Welpen stehend, auf meinen Zehenspitzen, auf seine Schultern gelehnt, schaue ich mich um. Es ist stockdunkel. Der gesamte Prozess beginnt von vorne. Ich wache entsetzt auf.

חשוך. אני לא יכולה לראות ואני חייבת לצאת. יש גוף מוצק של איש ענק חזק וחסר ראש, צולע. בכדי לצאת, אני הופכת לשני גורים נוחים המגיחים משרירי ירכיו החזקות אשר מהן אני מטפסת במאמץ רב על גבו דמוי הארץ, מגיעה עד היכן שראשי נכנס למקומו של הראש החסר. עומדת על ראשי הגורים על קצות בהונותי, נשענת על כתפיו, אני מסתכלת מסביב. חשוך לחלוטין. כל התהליך מתחיל מחדש. אני מתעוררת באימה.

bottom of page