על יד עליזה  - לגדעון עופרת,   25 ספטמבר   2016

 

 

גדעון,גדעון... והרי ברור לנו, או לפחות הלך והתברר לנו שאמנות אין עניינה חוכמה, דווקא, כמו דיוק רגשי שמקורו ביכולת רגשית שהיא, במקורה, איננה חוכמה דווקא... אלוהים לבדו יודע מה זו היכולת הזו. הקשה הוא להכיל עד מה מעט מזה  - מן היכולת הרגשית – מצוי בגלריות ובמוזיאונים...

 

רציתי לומר לך משהו אחר: שהפורטרט שעליזה עשתה לליבוביץ’ הוא הפורטרט הכי יפה שלו שראיתי. הוא מחייך שם מן חיוך דק מאוד ורואים שם עוד מישהו לבד מנביא זעם ותוכחה. עלה על דעתי שאולי הקווים הרכים האלה שלא ראיתי מימי באף תצלום שלו, נובעים מזה שהחזיר מבט לאישה יפה כמו עליזה, ואולי לשנייה הזו של הצילום נשכחה בו רשעת העולם וסכלותו.  כמעט צחקתי כשהסתכלתי בתצלום; ליבוביץ’ נראה שם כמעט ארוטי...!

 

יש אנשים שאומרים שאנשים יפים עושים אותנו רחומים וטובים יותר... ככה זה, או שזה כמו אצל הומרוס, בטרויה, עם אלף ספינות ורצח רב...?

בינתיים,

 

שנה טובה

 

From: Gideon Ofrat

Sent: Sunday, September 25, 2016 10:25 AM

To: Tamar Getter

Subject: Re: מתמי מעל יד עליזה...

 

תמי יקרה,

אם את חשה מטופשת, מה נאמר אנו - הטיפשים באמת?! כלום יש צורך להזכיר לך, שפסגת החוכמה (הנקנית בסבל, בכישלונות ובתסכולים שמזמן לנו הסמן) היא ההכרה בסכלותנו? בשבילי תישארי אחת מחכמות השבט.

גדעון

 

On 24 Sep 2016 11:38 pm, "Tamar Getter" <tamar.getter@gmail.com> wrote:

לילה טוב. אבדו לי כל המילים... לא תהיה לי המילה האחרונה. לא כאן ולא בשום מקום... הכל חידה אחת גדולה וככל שהזמן עובר אני מרגישה מטופשת ומוגבלת יותר...

 

On 24 Sep 2016 23:34, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

הולך לישון. אחשוב במהלך הלילה על תשובה ואענה לך מחר בידיעה ברורה שהמילה האחרונה היא שלך. לילה טוב וחלומות יפים.

 

On 24 Sep 2016 11:30 pm, "Tamar Getter" <tamar.getter@gmail.com> wrote:

איך אתה מציע להבדיל בין תכונות האוביקט לסוביקט?

 

On 24 Sep 2016 23:15, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

סליחה על ההתמהמהות בתשובה: הוזמנתי לארוחת ערב אצל חברים. עכשיו אני שב לענייננו: איני נמנה על אלה הדוגלים ביפה כתכונה ישותית אובייקטיבית. אני סבור, שהיפה הוא תוצר של מפגש בין תכונות המושא לבין התכוונות הצופה, דרגת השכלול של כוחות ההכרה שלו, לצד סגולת ההפלגה המטאפיזית שלו. ללא הנחה זו של "שיתוף פעולה" לא תובן תופעת אי-תמימות-הדעים האסתטית בין תרבויות, חברות ויחידים. היופי (והרגישות והתום והטוהר והאנושיות) בצילומים של עליזה מאותרים בצילומיה כל עוד מפעמים בנו הרגישות והתום והערגה לאנושי וגם כושר ה"קריאה" של דפוסי היופי המסוימים. מכאן גם ביטחוני בכך, שהקשר אמנותי הוא זרז המפעיל בנו את המערכות האסתטיות. איני משוכנע שתחריט של גויה היה פועל עלינו אסתטית באותה מידה ועומק אם היה משווק (מלכתחילה) כ"טישיו" לקינוח נזלת. אני אומר: שומה עלינו להיות יפים כתנאי להבחנה ביופי. נדמה לי, שפלוטינוס כבר אמר את זה.

 

2016-09-24 19:26 GMT+03:00 Tamar Getter <tamar.getter@gmail.com>:

ויתרת כליל על חיפוש אונטולוגי? אני מנסה שם... לא יודעת אם יש לי תשובות. אף פעם אין לי... אגב: תמונות מחאלב בגורדון - לי זה יהיה זר. נסיבות ההזמנה לכשעצמן לא ייצרו שום תכונה, יש מאין... אם אומנם  מתרחשת הזרה, אני נוטה להבין אותה כהתרחשות באובייקט עצמו... התום הנדיר של עליזה חתום במבט שלה באנשים ובחללים שלהם. זה יותר חזק ויותר תקף ממה שיכול, על פניו, להיות מובן כצילום 'ציוני' 'רגיל', 'מסכין'... אלה תכונות של הצילומים עצמם. כל ניסיון למקם אותם על ציר אידיאולוגי -- וזה אפשרי- - יחמיץ את העיקר, את כל מה שאינטימי וספציפי בהם...

 

On 24 Sep 2016 19:10, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

יש באמנות, כידוע לך היטב, את כוח ההזרה, כוח הבידול מהממשי (במשמעותו הריאליסטית-פרוזאית). וזה אוולי מה שמבדיל ציור של גויא מצילום-כרוניקה (ככל שלא פשוט להבחין בין השניים; ראי מקרה עליזה, וכמובן - פאבל וולברג). נסיבות ההזמנה האמנותית קוראות לכוחות ההכרה שלנו לפצוח במשחק האסתטי המוליד -אם מוליד - את היופי העילאי. נסיבות ההזמנה התקשורתיות - טלביזיה, עיתונות מודפסת או דיגיטלית - אינה קוראת את הקריאה האסתטית. תחשבי על כך: צילומי חאלב מוצגם בגלריה גורדון - איזה יופי!

 

On 24 Sep 2016 7:00 pm, "Tamar Getter" <tamar.getter@gmail.com> wrote:

גם אותי זה דוחה. אבל האם זה משנה את המחשבה על המקום של ה'דוקומנט'?
  או: איפה 'שמים' את היופי של גויה?  אי אפשר לחשוב ש וא איננו, ואי אפשר לחשוב שהוא סרח עודף, אני לעצמי, אני לא יודעת מה התשובה. כשמישהו אומר לי שתצלומי ההרס בחאלב יפים.... בא רצון להכות... זה ברור...אבל אם מישהו אומר לי שציורי האונס של גויה יפים, אני לא רוצה להכות... אז איך להבין?

 

On 24 Sep 2016 18:51, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

את יודעת, זריצקי צייר ב- 1981-1980 ציור "על פי גויה". הוא לקח את ה"8 במאי 1814"  (אני מקווה שאיני טועה בשם) - ציור של זוועות המרד העממי הספרדי נגד הצבא הנפוליוני השכיר - ויצר ציור "יפה" שכולו אביביות ים-תיכונית מופשטת-לירית. מעולם לא סלדתי מציור כפי שסלדתי מול העיבוד הזה של זריצקי.

 

2016-09-24 17:21 GMT+03:00 Tamar Getter <tamar.getter@gmail.com>:

ברכט ניסה. בכל כוחו. בסוף, זה מתוחכם מדי... העניין הוא שהיופי העליון הוא פשוט. הוא לא ' מתוחכם'  ואין בו כל אירוניה או התנצלות... פאזוליני.  אולי פאזוליני. שלמד מקאראוואגיו... בציור?? בציור מודרני??....
בסוף יוצא משהו עקום: אם נכון שהזוועות לא מרשות  לגלות או לראות או לייצר  את היופי, אז להביט אל תוך הזוועה ולייצר יופי אף על פי כן הוא האקט ה'פוליטי'.  או עם בלי מרכאות... היה מי שאמר שאין לגשת אל גויה בכלים של ה'יפה'. אני, לי נדמה שאין כלים אחרים מולו.
שזו עצם התדהמה...מה יותר משעמם מלחשוב על גויה כדוקומנטר של רעות חולות?

 

On 24 Sep 2016 17:00, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

אני בהחלט מסכים איתך שהיופי הגדול באדם, בטבע וביצירה הוא טרנסצנדנטי, ולפיכך, הוא מותיר מתחתיו את הארצי, לרבות הפוליטי. השאלה הגדולה היא, אם ערנות ומודעות למצב פוליטי-חברתי ”רע“ מאפשרות בכלל הבחנה ביופי עילאי ואולי אפילו יצירת יופי עילאי. גם אני איני בטוח בתשובה.

 

On 24 Sep 2016 3:03 pm, "Tamar Getter" <tamar.getter@gmail.com> wrote:

מפעם לפעם מציפה אותי ההכרה שיופי, יופי גדול באמת, של אדם, או של יצירה, היינו הך, מבטל לא רק את ה'פוליטי', אלא את עצם האפשרות לחשוב את הפוליטי, או: לחשוב פוליטית... כאילו, משהו שהיוונים הבינו.
לא בטוח שאני מצליחה לדייק בלשוני....

 

On 24 Sep 2016 14:21, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

בטח עדן (הנמצאת כרגע בברלין, מכינה את עבודת הווידיאו הגדולה שתציג במרץ על כל הקומה העליונה של בית האמנים בתל אביב). ובאשר ליופייה של עליזה - היא גנבה לא רק את ההצגה בתערוכה; היא גנבה גם את לבי.

 

2016-09-24 14:16 GMT+03:00 Tamar Getter <tamar.getter@gmail.com>:

התצלום שהרס אותי הוא של התמרור עם הבית  על קו אופק הגבעות...  צף/נטוע...  עליזה כל כך יפה בראיונות. גונבת לעצמה את התערוכה...  הקטנה עם העיניים החודרות זו עדן? (בחדר הראשון מימין)

 

On 24 Sep 2016 14:11, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

אכן, שני אמנים משכמם ומעלה.

 

2016-09-24 13:51 GMT+03:00 Tamar Getter <tamar.getter@gmail.com>:

אורי ניר. ואני עובדים על תערוכה למשכן שנה הבאה עכשיו... זה הולך להיות הדבר הכי רציני שעשינו בחיים... כל המוזיאון, שנינו.

 

On 24 Sep 2016 13:47, "Gideon Ofrat" <gideon.ofrat@gmail.com> wrote:

רק שתזהרי שלא יכלאו אותך בבית-הכלא במגידו בעוון אמנות פוסט-ציונית.

 

2016-09-24 13:16 GMT+03:00 Tamar Getter <tamar.getter@gmail.com>:

שלום גדעון, כמובן שכמו שהכי מתאים לי הגעתי לעין חרוד הבוקר לבדי לסיור לבד בתערוכה. מרגש. אני בדרך הביתה. זוג מצ'ילה הוריד אותי מול בית הסוהר במגידו ומפה, עם כל האקליפטוסים מסביב, העזובה והשלטים המפחידים מעל גדרות בית הכלא... אני כותבת לך ומברכת