יצחק לאור לתמר גטר לאחר המכתב לעוזי דיין,  11 פברואר   2015 

תמי יקרה

כיוון שמכתבך לעוזי דיין היה הדבר הכי חשוב שמישהו כתב עלי, אני יכול לגלות לך, שבדידות העצומה שבה אני שרוי (בני אדם אוהבים מנצחים, שונאים מפסידנים), הוא משמש לי מדי פעם מקור של נחמה וביקשתי מאלינה לשמור עליו בשביל בני, אם חלילה יקרה לי משהו. 

בשביל הקורטוב של המרירות, תראי: המכפ]שיות שכתבו לעוזי דיין היו באמת פסולת. עברית לקוייה, סתירות, שמועות, אנונימיות, ואילו שני המכתבים היחידים שנכתבו על נייר מהכנסת, היו של שתי חברות הכנסת של מרצ, רוזין וזנדברג, נגדי, כן, ואם תראי את המודעה של מרצ היום, בעיתון, בעניין חורבן ישראל, תראי כמה הכל ירוד.

שלך

איציק

 

בתאריך 11 בפברואר 2015 בשעה 12:19, מאת Tamar Getter <t-getter@zahav.net.il>:

שלום איציק,

   ...קוראת עיתונים וחושבת בתוגה על כל נבואותיך השחורות מן השנים האחרונות.

עד לפני זמן לא רב חשבתי שהתוגה היא סוג של עצלות או סוג של נוחיות... אבל אני לא יודעת  איזה ‘עבודה’ אפשר לעשות מעבר ל’העבודה’... שאותה אנחנו ממילא עושים בכל מזג אוויר.

 

מנופפת לשלום משכונת בורכוב הממוגדלת.

 

 

שלך,

 

תמי