נמרוד מתן ותמר גטר בענין רדיפת יצחק לאור  דצמבר 2014

 

אני יכול להעביר את המכתב שלך לענת מטר?  גם היא שלחה מכתב  לדירקטוריון בהזמנת כרמלי.

 

From: Tamar Getter [mailto:t-getter@zahav.net.il]
Sent: 18 December 2014 22:41
To: Nimrod Matan
Subject: Re: איציק לאור

 

שלח להם ישר את מה ששלחתי לך. אפשר להוסיף בהערה שמכתב זה נשלח ערב התכנסות הוועדה. אגב, יוני למשל חושב שכל סנגוריה מוסרית על איציק רק משחקת לידי המושגים הפסולים של הוועדה.

יכול להיות שאפשר עוד לחשוב קצת עכשיו, אחרי...

אני  יודעת שאיציק מדוכדך מאוד. הוא כתב לי שלא אכפת לו מהפרס אבל שהקרימינליזציה שעושים לו היא דבר מאוד קשה.

 

תמי 

 

From: Nimrod Matan

Sent: Thursday, December 18, 2014 10:25 PM

To: 'Tamar Getter'

Subject: RE: איציק לאור

 

אני לא בטוח בכלל.

 

לשלוח להארץ את המכתב שלך – זה רעיון מצויין.

יש לי קשרים במדור הדעות אז אם תשלחי, תגידי לי, ואנסה להפעיל  אותם.

 

From: Tamar Getter [mailto:t-getter@zahav.net.il]
Sent: 18 December 2014 22:22
To: Nimrod Matan
Subject: Re: איציק לאור

 

דפנה כרמלי זו החברה הטובה של איציק שעשתה לכבודו את המסיבת השקה של הרומן החדש לפני שבועיים, בצהלה. היא פרופסורית מאונ’ חיפה. אני גם חושבת שצריך לפרסם משהו. בכלל לא בטוח שזו צריכה להיות אישה, דווקא... אבל אתה לא חושב שאפשר לשלוח להארץ את המכתב שכתבתי לוועדה? אני יכולה אולי להרחיב, להוסיף... מאחר וכבר ניתן פסק הדין... ואני כתבתי מה שכתבתי לפני...

 

אתה בטוח שזו צריכה להיות עצומה עם חותמים? 

תמי

 

From: Nimrod Matan

Sent: Thursday, December 18, 2014 10:13 PM

To: 'Tamar Getter'

Subject: RE: איציק לאור

 

ומי זו דפנה כרמלי? יש טעם שאפנה אליה?

 

From: Tamar Getter [mailto:t-getter@zahav.net.il]
Sent: 18 December 2014 22:05
To: Nimrod Matan
Subject: Re: איציק לאור

 

הי נמרוד,

דפנה כרמלי פנתה אלי לפני התכנסות הוועדה וכתבתי ושלחתי. גם איציק קרא את מה שכתבתי. זה נשלח לפני כמה ימים, למפעל הפייס, אבל אני לא חושבת שזה נדפס איפהשהוא... אני לא יודעת אם יש לי להוסיף הרבה... תקרא, תגיד לי...

 

תמי

From: Tamar Getter

Sent: Thursday, December 11, 2014 8:17 PM

To: דפנה כ.

Subject: Re: מכתב מתמר גטר בעניין מכתב לדירקטוריון מפעל הפיס בעניין הפרס ליצחק לאור

 

 

סנטה מריה מדונה אי טוטי דלי אנג'לי, הניחו לו כבר! 

    ובעברית: בשם המדונה הקדושה מריה ובשם כל המלאכים, חאלאס עם העניין הזה!

     יצחק לאור לא זקוק לשום המלצה על פועלו האמנותי והציבורי לאורך שנים. פרס? אם בכלל פרס ואמנות הולכים ביחד, אז יצחק לאור הוא חתן ראוי. אבוי, כמה זעירה המילה הזו – ראוי! יש ותמיד היו יוצרים שלא ייקחו אף פרס, בעיקרון, וגם לא ישפטו בשום תחרות, בעיקרון. העיקרון הזה אומר מה שהוא אומר על ממלכתיות, מוסדיות, יחסי אמן-קהילה וכיוצב'. רוב היוצרים כן לוקחים פרסים וגם שמחים בהם בלב תמים. שמחים בהם בלב תמים מאוד, יש להוסיף ואל השמחה הזו כדאי לה, לקהילה כולה, להצטרף. במיוחד כך הוא הדבר כאשר מדובר בהכרה בפיגורה בקנה המידה של יצחק לאור, מי שיצק עצמו ולא פחות מכך נוצק מבחוץ כלוחם, כמטיף בשער, כנביא, כך באמנותו וכך בעבודתו הציבורית. מי שלא קולט ולא מבין וגם מתנגד להכיר בערכה העצום והמוחלט של פיגורה כזו אונס, ישירות, בצורה קשה וברוטלית  את החירות שעליה מצווה כל קהילה ראויה לשמה.  באופן אישי, אונס כזה נראה לי מסוכן, מפחיד ודוחה פי כמה וכמה מכל הערה מפולפלת מגבר, מכל יד חופשית שהיה שולח לאיבר מאיברי. הבעיה באוסף תלונות הנשים כנגד לאור איננה קדושת גופן שחוללה כביכול אי פעם בעולם של נורמות שונות לחלוטין מהיום, אלא שהיחס לגוף, בתרבות כולה, הפך מטומטם כמו היחס האלילי לאבני הכותל. במקום הזה, במדינה הזו, יש מעט מאוד דמויות מופת, אנשים שהתוו דרך חיים שלמה שהיא אתית במלוא כובד משמעות המילה, כמו יצחק לאור. צריך להפריד תפל מעיקר, והעיקר הם חיים שלמים של עמידה אתית ויצירה שהיא כול כולה, רווית חמלה ואהבת אדם - זה יצחק לאור.  ועל כל זה, נכון הוא שאנשים רבים מאוד, גברים ונשים, נפגעו במישרין ובעקיפין מאישיותו הבוטה מאוד, לעיתים גסה, ואפילו דורסנית של יצחק לאור. ובכן, אנשים נפגעו ואנשים זוכרים. אין אדם שלא נושא עימו זיכרונות מרים וכואבים, אכזבות, דחייה, השפלה, ניצול וכיוצב', ואנשים רבים מאוד גם מטפחים משאלות נקם. כל זה עצוב. עצוב וחבל.  מבחינת הפרס ומבחינת הקהילה כולה עומדת שאלה אחת:  מי הוא היוצר הזה ומה הוא עשה פה.

בברכה,

תמר גטר

From: דפנה כ.

Sent: Thursday, December 11, 2014 2:10 PM

To: Tamar Getter

Subject: מכתב לדירקטוריון מפעל הפיס בעניין הפרס ליצחק לאור

 

שלום תמי,

 

הפעם מייל פחות חוגג, בעניין פרס השירה לאיציק.

בשיחה עם מפעל הפיס, ניתנה לי כתובת המייל הזו דרכה ניתן להעביר מכתב בנושא לחברי הדירקטוריון שיתכנסו ביום שלישי לדיון חוזר בשאלת הענקת הפרס. אני שולחת לכמה חברות, אם ירצו לכתוב. מי יודע

sefi.zdaka@pais.co.il

 

תודה רבה,

דפנה כרמלי

From: Nimrod Matan

Sent: Thursday, December 18, 2014 9:23 PM

To: 'Tamar Getter'

Subject: איציק לאור

 

 

הי תמי

 

אני כותב לך בעניין ההחלטה של מפעל הפיס לשקול מחדש את מתן פרס לנדאו לאיציק לאור. אני מניח שאת מתנגדת להחלטה.

 

כבר זמן מה אני מרגיש שאל מול הקמפיין לביטול הפרס, שהצליח להשיג את מטרתו נכון לעכשיו, יש מקום לקמפיין נגדי. מעט הקולות ששמעתי, שקוראים להשאיר את ההחלטה המקורית על כנה, מקפידים להוסיף תמיד disclaimer בנוסח "אני לא חבר שלו", "אני לא מכיר אותו אישית" וכו'. אני חושב שגם חבריו/מוקיריו צריכים להשמיע את קולם.

ליזום מהלך כזה כגבר יהיה לדעתי צעד שיעקר את המהלך מלכתחילה, בגלל הטעון המוצדק בחלקו שרק נשים יכולות להבין את עוצמת הפגיעה הרגשית שכרוכה בהיות מושא להטרדה מינית לסוגיה. עם זאת, הצטרפות של גברים לקמפיין – שהביטוי הטכני שלו יכול להיות מכתב-נגדי למפעל הפיס – יכולה אולי לתרום משהו, אם המהלך יובל על ידי נשים. אני חש חובה מוסרית לעזור לו – ולו במישור הסימבולי - ונדמה לי שזו הדרך הנכונה ביותר.

 

הטעונים ששמעתי עד כה נגד ביטול הפרס הם כדלהלן:

  • הפרדה בין השירה לבין האדם (ויזלטיר, למשל)

  • הטענות בדבר הטרדה מינית הן בגדר שמועה שלא הוכחה

  • כפועל יוצא של הטענה הקודמת: לא ניתנה לאיציק האפשרות להתגונן בפני ההאשמות

  • אנכרוניזם שמתבטא בכך שאיציק נשפט על ידי המתלוננות לאור סטנדרטים שלא היו קיימים בזמן שבוצעו המעשים לטענתן

  • התלכדות אינטרסים מסוכנת בין מבקרי איציק מימין לבין המתלוננות (יובל אלבשן בהארץ היום)

 

לכך הייתי מוסיף את הטעונים הבאים:

  • הטענה בדבר יחסי מרות מופרכת מיסודה בגלל המיקום העקבי של איציק בשולי המערכות שהוא חלק מהן: אקדמיה, ספרות, עתונות – תמיד בעמדה נטולת כוח ממשי ותוך לקיחת סיכונים אישיים כדי לשמר את העמדה האינטלקטואלית הזו (חנוך מרמרי טען טענה דומה ביחס למקומו של איציק בהארץ, בשנות עבודתו בדסק החדשות)

  • מניעת הפרס משמעה ענישה שמתבטאת בהוצאה של איציק מהאתוס של הספרות העברית: זהו עונש לא מידתי גם ביחס לעבירות שמיוחסות לו; עונש דרקוני יותר אפילו ממאסר קצר, בעיני, שזה – אני מניח – העונש המקסימלי שהיה זוכה לו, אילו ההאשמות היו מגיעות לבית משפט ואילו היו מתבררות כנכונות

 

מה דעתך לגבי האפשרות לנסח מכתב שיוגש למפעל הפיס בחתימת נשים וגברים, וביוזמת נשים, בלי הצטדקויות ("לא חבר שלו")?

 

התכתבתי עם איציק חטופות בשבועות האחרונים, התרשמתי שהוא מדוכדך ומיואש, ומעבר לזה אין לי מושג מה עמדתו, ומה יחסו לאפשרות שאני מעלה כאן.